בשנת 1925 פרסם בצרפת אברהם אלבר נבון (1952-1864) יליד אדירנה שבתורכיה, את ספרו יוסף פרץ. הרומן שנכתב במקורו בצרפתית, מגולל את עלילת-העל של ההשכלה של יהודי המזרח באמצעות סיפורו של נער תאב דעת. נבון שוזר בין המאבק להשגת השכלה לסיפור אהבה אסור ויוצר רומן חניכה פרדיגמטי. 
הרומן יוסף פרץ תורגם באותה שנה לעברית על ידי המלומד והאינטלקטואל הירושלמי אברהם אלמאליח (1967-1885). כמעט מאה שנה לאחר שנכתב, זוכה ספר זה להדפסה מחודשת, אות להכרה בחשיבותו ההיסטורית כרומן חניכה מזרחי. העורכים מבקשים להביאו יחד עם יצירות נוספות שכתבו יהודי המזרח, למרכז הבמה, ולעשותו מושא מחקר וחלק מקאנון חדש.
לספר מצורפים שלושה מאמרים מאת דוד גדג׳, ירון בן-נאה וקציעה עלון.