הספר "לגעת בקדושה" מתבונן על אחד מהנושאים החשובים ביותר במורשת היהודית מנקודת מבט אוניברסלית כללית, ומנסה להבין את תופעת בית המקדש בירושלים על רקע רצון האדם באשר הוא לגעת בקדושה, והקשר שבין אדם למקום. לצורך כך הוא מתייחס תחילה למסורת של מקומות קדושים המתחילה כבר בפרהיסטוריה, ממשיכה דרך המקדשים הגדולים במצרים וכנען, ומגיעה לשיאה בתפישת האדריכלות המקודשת של התקופה הקלאסית
מנקודת מבט זו יש ערך בהכרה ובהבנה של מבנה בית המקדש ותפקודו גם עבור האדם החילוני וכל אדם באשר הוא אדם, וזה מעבר לחשיבות הלאומית והדתית שלו. בסופו של דבר כולנו מחפשים לאורך חיינו את המקום הקדוש והרגע הקדוש שבו נהיה מחוברים. כולנו רוצים לחזור הביתה, להתעלות מעל המישור היומיומי והסתמי אל המישור האחר והנצחי, או ליתר דיוק – הנפש שלנו היא שרוצה לחזור הבית. ואת הבית הזה סיפקו במשך אלפי שנים, באופן רגשי ורוחני ולזמנים גם פיזי, המשכן ובית המקדש